מתגייסים עם לקויות קשב וריכוז
המעבר מספסל הלימודים לשירות צבאי הוא מעבר עם הרבה סימני שאלה ורב הלא נודע על הנודע. לא מעט נערים ונערות חוששים מתהליך הגיוס אך החשש גבוה בהרבה אצל מתגייסים עם לקויות קשב וריכוז.
השינוי הדרסטי והמעבר למסגרת נוקשה בעלת חוקים, היררכיה, פקודות, ציות, מדים, הצדעות והקפדה יתרה על סדר, ארגון, עקביות והקשבה – עלולים לגרום לקשיים תפקודיים אצל כל חייל ולאו הלוקים בהפרעות קשב בפרט. עם זאת, המסגרת הצבאית יכולה להוות הסביבה הנכונה לצמיחה אישית, למסגרת מייצבת ומאתגרת המעודדת הפקת מלא התועלת מיתרונותיה של הלקות.
משנת 2003 חל מפנה משמעותי בגישת צה"ל לגבי לקות הקשב והריכוז. משנה זו אין מורידים פרופיל בגין הלקות וחילות רבים מקבלים בזרועות פתוחות חיילים בעלי לקות קשב וריכוז. ישנם אף חילות ה"מחזרים" אחר חיילים אלו ומעניקים להם עדיפות על פני שאר החיילים. לדוגמא, חיל המודיעין. לטענתם דווקא חיילים הלוקים בקשב –החושבים מחוץ לקופסא יכולים להציע פתרונות יצירתיים ומקוריים.
בדרך כלל חיילים הלוקים בקשב ובריכוז מצליחים בתפקידי שטח ובתפקידים מאתגרים. לכן, גם היחידות הקרביות פתחו את שעריהן בפני אותם חיילים ולמעשה כיום, הלקות אינה מהווה בעיה בשיבוץ לתפקידים קרביים או תפקידים מאתגרים.
למרות הפתיחות בצה"ל לקלוט חיילים עם לקות קשב וריכוז לתפקידים נחשקים, עדיין קיימת תופעה של הסתרת הלקות בזמן המבדקים הראשוניים לפני הגיוס. צה"ל מודע לתופעה זו ושינה את גישתו ללקות. כיום, בהסתמך על המלצות מחקר שנערך בצבא נקבע כי "גם אם חייל יגיע לרופא מומחה, יאובחן כראוי ויטופל בטיפול תרופתי קבוע, עדיין יתכן שלא יותאם לו סעיף ליקוי כלשהו, שכן, אין סעיף ליקוי המשקף את מצבו." (רס"ן ש. פורטוגז, ד"ר א. מנור ואח', 2014)
מכאן, חייל עם לקות קשב וריכוז הנמצא במצב מאוזן, גם אם האיזון נעשה באמצעות תרופה, יקבל פרופיל 97, עם סעיף ליקוי בנוגע להפרעה, ואין כל מניעה שהחייל ימלא כל תפקיד, פרט לתפקידים מסוימים הדורשים רמת ריכוז גבוהה במיוחד, כמו תצפיתנות או בקרת טיסה. הורדת פרופיל תהיה רק במידה ויש פגיעה בתפקודו של החייל.
ד"ר א. מנור, אשר חקרה את גישת צה"ל ללקות הקשב והריכוז (2014), גורסת – "כשחיילים עם הפרעות קשב וריכוז משובצים לתפקידים שלא מתאימים להם, כגון תפקידים פיקודיים עם מטלות ארוכות ולעיתי משעממות, זו יכולה להיות ממש צרה עבורם ועבור סביבתם. חשוב מאוד שהמועמדים לגיוס ידווחו על הלקות ויקבלו את התפקיד המתאים להם."
כיום, צה"ל מאפשר לחיילים גם לעבור אבחון ללקות קשב וריכוז וגם מאפשר לאזן את הלקות עם נטילת תרופה כמו ריטלין או קונצרטה המנופקים ללא כל עלות מצד החייל. חייל המתגייס כשהוא מטופל בתרופת ריטלין או קונצרטה – ממשיך לקבלה גם בצבא במרפאות הצבאיות. (ד"ר א. שפירא)
לסיכום, אם בעבר טענו כי הפרעת קשב וריכוז עוברת בגיל 18 לערך – צה"ל לא נתן ליבו להפרעה ולמתגייסים עם הפרעת קשב וריכוז – הורד הפרופיל ל-64 והם לא היו כשירים לשרת ביחידות קרביות או בתפקידים מאתגרים. כיום גם בצה"ל יודעים כי ההפרעה הינה לקות והיא לכל החיים, אין מורידים את פרופיל בגין הלקות, אם היא מאוזנת ואינה מפריעה לתפקוד. עם טיפול נכון וצמצום סימני השאלה לגבי סדר היום ודרישות הצבא, ניתן להתקדם לתפקידים פיקודיים בכירים ולהצליח מאוד.
לכן, חשוב כל כך לדווח על הלקות, במידה וידועה מראש, עוד בשלב טרום הגיוס, בקריאה הראשונה בלשכת הגיוס, כדי לסייע לחייל לעבור את השירות בהצלחה, לסייע לגורמי הצבא לשבץ את החייל בתפקיד המתאים לכישוריו וליכולותיו.
_____________________________________________________
נכתב ע"י מיכל עם-שלם, מאמנת אישית, מומחית ללקויות קשב וריכוז
ביבליוגרפיה:
- https://www.doctors.co.il , ד"ר א. מנור (2011)
- ."גישות אבחון והפרעות קשב בצה"ל" – הרפואה הצבאית, חוברת 1, עמ' 29, רס"ן ש. פרטוגיז, ד"ר א. מנור ואח' (2014).
- "הודעה חשובה בנוגע להפרעות קשב וצה"ל" – https://www.hebpsy.net/ , ד"ר א. שפירא (2007).