למידע עם הפרעה
אחד הקשיים הגדולים ביותר איתם מתמודדים בעלי הפרעת קשב וריכוז היא הלמידה. מצד אחד, היכולות השכליות שלהם בדרך כלל גבוהות מאוד, החשיבה – מחוץ לקופסה ויצירתית מאוד. מאידך, הקשיים המאפיינים את הפרעת הקשב והריכוז מעכבים את יכולותיהם ומקשים על יכולות הלמידה שלהם, בכל אופן במתכונת הנוכחית של מוסדות הלימוד.
זיכרון העבודה (הזיכרון לטווח הקצר) – לוקה, יכולת ההקשבה והריכוז גם הם לוקים, איבוד העניין מהיר והתסכול רב.
מעבר ללקות הקשב והריכוז קיימות גם תחלואות נלוות כמו דיסגרפיה (קושי בכתיבה), דילקציה (קושי בקריאה) או דיסקלקוליה – (קושי בחשיבה אנליטית). אלו מקשים עוד יותר את יכולת הלמידה וגורמים להימנעות מלמידה, למרות הנתונים השכליים המצביעים על יכולות מעבר לנורמה. אין הלימה בין היכולת השכלית להוצאה אל הפועל של תהליך הלמידה.
אך האם, למרות הקשיים – לא ניתן ללמוד וללמד?
י. הרפז (2012) מפריד בין הלמידה הנוכחית המונחלת בבתי הספר – למידת מקצועות ולבין דרך חשיבה ונקודת מבט – דיסציפלינה מחקרית:
1. למקצועות ולדיסציפלינה יש מטרות על שונות:
מטרת המקצוע – למסור ידע קיים.
מטרת הדיסציפלינה – לצור ידע חדש.
- המקצוע- בוחן את יכולת התלמיד למחזר ידע.
הדיסציפלינה- בוחנת את היכולת של החוקרים ליצור ידע. - המקצוע – שואל שאלות סגורות ומי שיודע (המורים) שואל את מי שלא יודע (התלמידים)
הדיסציפלינה – שואלת שאלות פתוחות אשר גם החוקרים אינם יודעים את התשובה עליהן. - המקצוע – בוחר את הידע המוסכם, המקובל, המוסמך.
הדיסציפלינה – בוחרת בידע המוטל בספק, המשוער, שלא תוקף עדיין. - המקצוע – מתבסס על מקורות משניים, ערוכים להוראה וללמידה.
הדיסציפלינה – על תצפית מקורות ראשוניים. - המקצוע – חותר ל"כיסוי החומר". היקפו גדל (יחד עם התלמיד) והמקצועות מתרבים.
הדיסציפלינה – נוטה להצטמצם לצורך התמחות. - המקצוע – מייצר "ידע שביר" – ידע אינרטי (ידע שלא משתמשים בו), ריטואלי (ידע לצורך
הפגנה בבחינות) ונאיבי (ידע פרה דיסציפלינרי, ידע של ה"שכל הישר").
הדיסציפלינה – מייצרת ידע דיסציפלינרי – ידע המוגבל לנקודת המבט של הדיסציפלינה
ולדפוסי יצור הידע שלה ותיקופו.
את/ה לבטח שואל/ת את עצמך מדוע אני מלעיטה אתכם בהבדלים שבין המקצוע לדיסציפלינה?!
זאת מאחר והדיסציפלינה מובילה את הלומד ללמידה משמעותית. למידה שיש בה חקר, אתגר, סקרנות ומוטיבציה לחקור לעומק ולהגיע למקור הראשוני, למידה הנובעת מתוך הנעה פנימית (מוטיבציה), מתוך עניין בנושא מסוים וייחוס לו ערך, מתוך לקיחת אחריות על הלמידה. (הלמידה בבית הספר נובעת מהנעה חיצונית ומותנית בשינון והצלחה בבחינות). למידה משמעותית היא רב ממדית, יש לה תוצר וביקוש (למשל, כתיבת ספר או שיר, ציור או מחזה). היא מאפשרת חופש יצירה, התנסות מעצבת. יוצרת מודלים לחיקוי ויחסי גולמין בין הלומד/היוצר לבין הקהל הרחב.
עכשיו, תתארו לעצמכם –כשהתלמיד מגיע לפרקו – מהחטיבה העליונה, יש לו את הכלים הבסיסיים – קריאה, כתיבה, סקרנות, יצירתיות ודעה עצמית – ילמדו אותו למידה משמעותית גם אם היא בתחום עניין אחד, פרויקט אחד בכל שנה שהוא תוצר בעל ערך תרבותי וחברתי מתוך חקר ואתגר.
אין לי כל ספק כי כל התלמידים ייהנו מלימודים אלו, יפיקו תועלת רבה יותר משינון החומר ופליטתו במבחן. אך זהו חזון למועד וכל עוד מלמדים מקצועות בבית הספר – זה יכול להיות רק בגדר חלום.
ד. פררקינס (1998) טוען כי המקצוע – ארגון הידע הבית ספרי מתבסס על הוראה המפרקת את הידע של המקצוע ליסודות (יסודותיטיס, elementitis) ומקנה אותם בזה אחר זה, במקום לתת לתלמיד הזדמנות להבין אותו במכלולים בעלי משמעות. הוראה בדרך זו מספרת לתלמידים על אודות התכנים (אודוטיתיס, aboutitis), במקום לאפשר להם להתנסות בהם ולהטעין אותם במשמעות.
אנו, בתשתית אישית להצלחה, משתדלים להעניק לתלמידים המגיעים אלינו עם קשיים בלמידה כלים אשר מאפשרים להם סמי למידה משמעותית. למידה מתוך חוויה, למידה יוצרת – שהרי היצירתיות מתפרצת מתוכם, רק צריך להתניע אותה.
אחת המתאמנות שלי, הלוקה בקשב וריכוז, התקשתה במקצועות רבי המלל, למדה איתי לקראת מבחן הבגרות בתנ"ך ולא האמינה כי תוכל לעבור אותו. במהלך השנה היא נתבקשה לחקור לעומק את הדמויות עליהן למדו בבית הספר, ולצייר את הדמות ותמונות מחייו. מאחר והתלמידה אוהבת מאוד לצייר ולשרבט, היא עשתה זאת בחפץ לב. את התמונות המצוירות היה לה קל יותר לזכור והן "הניעו, את גלגלי המחשבה והזיכרון ואלו תורגמו לתשובות כתובות. כאשר היא לא התחברה לדמות מסוימת, הוספנו לה גם ריח. כן, כן ריח. את אותו הריח היא פיזרה על ידה לפני המבחן וכאשר נשאלה על דמות זו במבחן והתקשתה לשלוף את המידע על סמך הזיכרון הוויזואלי – הריחה את ידה ומיד עלו זיכרונות נוספים הקשורים באותה דמות.
ברור שכאשר לומדים מתוך עניין וסקרנות – יש תוצאות מרשימות גם במבחן אך יש כאן תהליך של למידת כלים ללמידה אשר משאירה את חותמה לאורך זמן.
נשמח להפוך גם לך או לילדך את הלמידה לחוויה אשר תשרת אתכם לאורך זמן.
_____________________________________________________
נכתב ע"י עם-שלם מיכל, מאמנת אישית, מומחית ללקויות קשב וריכוז.
מקורות:
י. הרפז, 2012, למה תיאטרון? – ממקצוע לתחום משמעות, הד החינוך, גיליון אפריל, דפים 52-54.
ד. פרקינס, 1998, לקראת בית ספר חכם: מאימון הזיכרון לחינוך החשיבה, מכון ברנקו וייס, ירושלים.