לילד יש פוטנציאל, אבל…
כמה פעמים שמעת את המשפטים הבאים מהמורים של בנך/בתך?
- "לילד פוטנציאל גבוה, אבל…."
- "הוא מסוגל ליותר…"
- "הילד כל הזמן מפריע , הוא לא מסוגל לשבת שיעור אחד בשקט…"
- "כל השיעור הוא מפטפט ומפריע לאחרים ללמוד…"
הורים, כדאי שתבינו שהילד שלכם היה מוותר ברצון על הפרעות הקשב והריכוז, על ההתאמות שקיבל מתוקף האבחון.
אין לילד כל שליטה על מחשבותיו המסיחות את דעתו, על נדידת מחשבותיו למקומות אחרים. וכאשר הוא רוצה לחזור לקשב – הוא מתקשה. בזמן שמחשבות הילד נדדו והוא לא עקב אחר מהלך השיעור, המורה המשיכה במהלך השיעור והילד קטע את הרצף. כאשר הוא שב להקשבה הוא עסוק במה הוא הפסיד, מה המורה אמרה בזמן שלא הקשיב. בניסיונותיו "להדביק" את הפער ע"י העתקה מחברו לספסל – הוא למעשה מגדיל את הפער ולא באמת מקשיב למורה.
מסיחים אלו אינם נחלתם של ילדים בלבד, הם מפריעים את הקשב גם אצל בגירים, סטודנטים ואף מבוגרים – אלו יושבים בישיבות או מקבלים הדרכה הקשורה לעבודתם, מוסחים ומפסיקים לעקוב אחר הנאמר להם. כאשר הם חוזרים לקשב, מתברר להם שאינם מסוגלים לקשור את הדברים לאלו שנאמרו קודם המוסחות ומאבדים שוב את הקשב כדי לנסות לגשר על הפער שנוצר.
במקרים אלו, מומלץ לסגל את הילד/הבוגר לחזור להקשיב באותה נקודה בה הוא נמצא ולא לנסות להדביק את הפער בזמן השיעור/ההדרכה, אלא להתרכז בנאמר כאן ועכשיו ואת החסר להשלים בתום השיעור או ההרצאה או ההדרכה. כך ניתן להקטין את הפער ולא לפתח אותו לגדול יותר.
רוצים לדעת יותר על הפרעות קשב וריכוז?
רוצים לעזור לילדכם?
זה הזמן להבין מה עובר על ילד עם הפרעות קשב וריכוז ולקבל כלים פרקטיים !
זה הזמן ליצור קשר, ולהתחיל לקבל כלים כדי לעזור לילדכם, להבין אותו ולהבין את עצמו, לקבל אותו על כל הקשיים שיש לו ולראות את הדברים החיוביים שבו, להעצים אותו ולקבל אותו כפי שהוא ולא להילחם בו. להבין שהתרופות הן לפרק זמן מוגבל במהלך היום ומיועדות לתת מענה לקשב ולריכוז ולא לתופעות הנלוות. את הכלים להתמודד בתופעות הנלוות, ניתן לקבל בעזרת האימון.