אבחונים להפרעות קשב וריכוז בילדים, מתבגרים ומבוגרים
הורים לילדים/מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז וכן מבוגרים מוצאים עצמם בלבטים רבים – האם לאבחן הפרעות קשב וריכוז? ואם כן, איזה אבחון או מבחן לעשות? האם המבחן הממוחשב עונה על כל הקריטריונים? האם הוא מספק את כל התשובות?
האינפורמציה המובאת מטה, מיועדת לעשות סדר בבלגן ולתת מענה לשאלות.
אבחונים דידקטיים:
אבחון דידקטי
תיאור האבחון
מטרה: להעריך תפקודים הנדרשים לרכישת מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון.
פירוט הבדיקה: בדיקת שפה, קריאה, כתיבה, שפה זרה, זיכרון, תכנון וארגון, תפקודים ניהוליים, תפיסה אינטלקטואלית.
בסיום: קבלת דו"ח המפרט את המבחנים, הממצאים, מסקנות והמלצות להתערבות הוראה מתקנת, שיפור אסטרטגיות למידה במידת הצורך, והמלצות למתן התאמות במבחנים
נערך ע"י – מאבחן דידקטי שהוסמך לכך.
משך האבחון – 4-6 שעות, ב- 2-3 מפגשים.
יתרונות –
- ממפה קשיי למידה
- מפרט פעולות הנדרשות לשיפור והתאמות למבחנים. מאבחן סימני הפרעות קשב וריכוז ואימפולסיביות.
מגבלות –
- למאבחן דידקטי אין הרשאה לאבחן הפרעות קשב וריכוז.
- קשיי למידה אינם בהכרח מצביעים על הפרעות קשב וריכוז אלא על אבחנה מבדלת להפרעת קשב וריכוז.
אבחון פסיכו דידקטי
תיאור האבחון –
מטרה: למפות בצורה רחבה יותר את יכולות הלמידה, רמת האינטליגנציה (מנת משכל, IQ) ותפקודים רגשיים.
פירוט הבדיקה: אבחון אינטליגנציה מקיף, תפיסה חזותית, תפיסה מוטורית, מבחני זיכרון, מבחני סינון וקשב, מרכיבי כתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות למידה והתרשמות מתפקוד רגשי.
בסיום: קבלת דו"ח ובו פירוט רמת האינטליגנציה, פירוט המבחנים שנעשו ורמת הביצוע בפן התפיסתי, רמת הישגי לימודים פורמאליים והתייחסות לכוחות/קשיים רגשיים. כמו כן – פירוט אבחנה מבדלת לגורמי הקושי הלימודי, תוך התייחסות לכלל ההיבטים שנבדקו, מסקנות והמלצות לעבודה מתקנת ולהתאמת בחינות בהתאם להגדרת משרד החינוך.
נערך ע"י – פסיכולוג חינוכי.
משך האבחון – 4 – 6 שעות, ב- 2-3 מפגשים.
יתרונות –
- ממפה קשיי למידה, רמת אינטליגנציה ותפקוד רגשי, אבחנה מבדלת לגורמי קושי לימודי.
- מפרט פעולות הנדרשות לשיפור והתאמות למבחנים. מאבחן סימני הפרעות קשב, ריכוז ואימפולסיביות.
מגבלות –
- למאבחן פסיכו- דידקטי אין הרשאה לאבחן הפרעות קשב וריכוז.
- קשיי למידה אינם בהכרח מצביעים על הפרעות קשב וריכוז אלא על אבחנה מבדלת להפרעת קשב וריכוז.
אבחונים רפואיים
אבחון נוירופסיכולוגי
תיאור האבחון –
מטרה– לספק תובנות לגבי תפקודים נוירופסיכולוגיים, אבחנה מבדלת .
האבחון כולל – מילוי שאלונים, מבחנים ובדיקות ממוחשבות הבודקים תפקודי חשיבה, הערכת אישיותית, יכולת לימודית, ליקויים קוגניטיביים, דפוסי עבודה וחשיבה העלולים לפגום בתפקודים יומיומיים.
בסיום – קבלת דו"ח ובו פירוט כל הבדיקות והממצאים, מסקנות והמלצות להתערבות פסיכולוגית והתנהגותית והמלצות לקבלת התאמות במבחן פסיכומטרי ובלימודים – כולל לימודים אקדמיים.
נערך ע"י – נוירופסיכולוג.
משך האבחון – 10-15 שעות, ב- 3-4 מפגשים
יתרונות –
- ממפה דפוסי התנהגות וחשיבה, אבחנה מבדלת.
- מפרט פעולות הנדרשות לשיפור וטיפול מותאם ללקוי המסוים שאובחן, התאמות למבחנים פסיכומטריים ולימודים אקדמיים.
- מאבחן סימני הפרעות קשב, ריכוז.
מגבלות –
- בוחן אבחנה מבדלת להפרעת קשב וריכוז.
- למאבחן נוירופסיכולוג אין הרשאה לאבחן הפרעות קשב וריכוז.
- מחייב גם בדיקה ממוחשבת.
- אורך זמן רב.
אבחון פסיכיאטרי מקיף
תיאור האבחון –
מטרה– בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות, התנהגותיות, התפתחותיות או רגשיות, במטרה להבין את מקור הקשיים ולהציע תוכנית שיקומית וטיפולית.
האבחון כולל– תופעות של התנהגויות או תסמינים הקשורים ב:
-תפקוד בבית-הספר, -מערכות יחסים ואינטראקציות עם אחרים,
-מעורבות המשפחה,
-מעורבות פעילות,
-ריאיון פסיכיאטרי,
– היסטוריה אישית של הפרעות רגשיות, התנהגותיות או התפתחותית,
– היסטוריה רפואית מלאה,
– בדיקות מעבדה: בדיקות דם,
רדיולוגיה, מחקרים כדי לחפש מומים- במיוחד במוח,
הערכות חינוכיות,
הערכות דיבור ושפה,
והערכות פסיכולוגיות.
בסיום – קבלת דו"ח ובו סיכום ראיון פסיכיאטרי, היסטוריה אישית ומשפחתית של הפרעות רגשיות והתנהגותיות. והתפתחותיות, היסטוריה רפואית, ותוצאות בדיקות מעבדה המסייעות באבחון בעיה רפואית סמויה, אבחון חינוכי, הערכת שפה ואבחון פסיכולוגי.
נערך ע"י – פסיכיאטר
תהליך האבחון – שלב ראשון – שליחת שאלונים למילוי להורים ולמסגרת הלימודית של הילד (שאלון גננת/ מורה). איסוף אינפורמציה מאבחונים/ טיפולים קודמים.
שלב שני – שיחה של הפסיכיאטרית עם ההורים לצורך קבלת תמונה תפקודית מקיפה אודות הילד, יכולותיו וקשייו. התייחסות להיסטוריה ההתפתחותית וההתנהגותית שלו.
שלב שלישי – מפגש אבחוני של הילד לבדיקת ההיבטים התפקודיים והרגשיים.
שלב רביעי – מפגש סיכום התהליך: שיחה של הפסיכיאטרית עם ההורים לקבלת ממצאי האבחון, מסקנותיו והמלצות ליישום.
יתרונות –
- ממפה ומקיף את כל תחומי החיים של הנבדק כולל הפן הבריאותי.
- מפרט הפרעות רפואיות, התנהגותיות ורגשיות, תוכנית שיקומית וטיפולית,
- מאבחן הפרעות קשב, ריכוז, מחלות נלוות להפרעה.
- יש הרשאה לקבוע הפרעת קשב וריכוז.
מגבלות –
- אורך זמן רב.
- רב שלבי
- רב מעורבים.
כדאי לזכור! אבחון קשב וריכוז יעשה רק ע"י רופא מומחה אשר תחום התמחותו פסיכיאטריה, נוירולוגיה או רופא ילדים מומחה להתפתחות הילד או הפרעות קשב וריכוז, או פסיכולוגים מומחים בהפרעות קשב וריכוז, ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב וריכוז כדי לברר תחלואה נלוות וכדי לברר ולאשר את הצורך בטיפול תרופתי. (ראה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות)
אבחונים ממוחשבים
בנוסף לבדיקה הרפואית, עומדים לרשות הרופא המומחה מבחנים פסיכולוגיים ממוחשבים, מבחן CPT (Continuous Performance Test) מבחנים אלו בודקים את כל תפקודי הקשב (קשב מתמשך, פיצול קשב, קשב סלקטיבי אימפולסיביות ואינהיביציה), תפקודים ניהוליים (תכנון וארגון, יכולת למידה מטעויות, גמישות חשיבתית), תפקודי זיכרון מילולי וחזותי, שטף מילולי, הבנה חברתית ומצב רגשי.
כיום, יש מספר אבחונים ממוחשבים והם המהווים כלי עזר לרופא המומחה:
מבחן TOVA
תיאור המבחן – בדיקת TOVA היא בדיקה ממוחשבת. במהלך הבדיקה הנבדק יושב מול מסך מחשב כאשר הוא מחזיק בידו לחצן. על המסך מופיעה נקודה קבועה המשמשת כנקודת ייחוס לגירוי שיופיע על המסך. הגירוי הוא ריבוע לבן שמופיע מידי מספר שניות. לפעמים הריבוע מופיע מעל הנקודה ולפעמים מתחתיה.
כאשר הנבדק מזהה שהריבוע מופיע מעל הנקודה עליו ללחוץ פעם אחת על הלחצן. לעומת זאת, כאשר הריבוע מופיע מתחת לנקודה, אין ללחוץ על הלחצן.
במהלך הבדיקה נבדקים מספר רב של מדדים, בין היתר מודדים:
- לחיצות סתמיות – כאשר הנבדק לוחץ על הכפתור כשהגירוי "הנכון" לא מופיע על המסך מדובר בלחיצות סתמיות. מדד זה בודק בין היתר את תסמיני האימפולסיביות של הנבדק.
- פספוסים – כאשר הנבדק לא לוחץ על הכפתור כאשר מופיע הגירוי הנכון, הדבר נקרא פספוס. מדד זה בודק תסמיני קשב.
- יציבות מהירות תגובה – זהו אחד המדדים החשובים ביותר שנבדקים בבדיקה. הגירויים בבדיקה מופיעים בהפרשים קבועים. מדד זה בודק האם יש יציבות של הנבדק כאשר הוא מגיב ולוחץ / לא לוחץ על הלחצן. מדד זה חשוב מכיוון שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינם עקביים בתגובות שלהם.
- זמן תגובה – מדד זה בודק באיזו מהירות הנבדק הגיב לגירוי שהופיע על המסך ולחץ על הכפתור (בין אם הלחיצה הייתה נכונה או לא).
- הבנת המטלה – מדד זה בודק איך הנבדק תיפקד וביצע את המטלה לאורך הבדיקה, כאשר השעמום והמונוטוניות שנגרמים לו "משתלטים" עליו.
- ציון כללי של הבדיקה – הציון מורכב משכלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה, זאת ביחס לקבוצה המתאימה – אנשים באותו גיל ומגדר אשר אינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.
מטרת המבחן – לאפשר הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הנבדק ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.
הבדיקה גם משמשת לבדיקת יעילות הטיפול התרופתי – כאשר משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה לזו שנערכה תחת השפעת התרופה (לדוגמא ריטלין).
משך המבחן – הבדיקה מתבצעת בשני חלקים, זאת לאחר אימון בין מספר דקות שעוברים לפני שמתחילים. אצל נבדקים מגיל 6 ומעלה, כל חלק נמשך 21.8 דקות. לעומת זאת, אצל נבדקים בגילאים 4 עד 5 משך הבדיקה הוא 10.99 דקות.
בתום הבדיקה הראשונה, הנבחן נוטל תרופה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז שמינון שהותאם לו ע"י רופא מומחה, בהתאם לגילו ומשקל גופו. ימתין כשעה וחצי ולאחר המתנה זו יתחיל את מבחן TOVA מחדש במשך כ-20דקות נוספות.
יתרונות – בדיקת ה-TOVA נבדקה מול אוכלוסייה רחבה בקבוצות גיל שונות.
כאשר משתמשים בבדיקה בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז הבדיקה מצליחה לזהות נכון 80% מהנבדקים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז.
כאשר משתמשים בבדיקה על מנת לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי, אחוזי המהימנות עומדים על 95%%.
מגבלות – הבדיקה מיושנת – פותחה בשנות ה-80. כיום, קיימות בדיקות חדשניות יותר.
קיימת סבירות שאדם ללא בעיות קשב וריכוז לא יחזיק מעמד מרוב שעמום ותוצאות בדיקתו עלולות להצביע שהוא כן סובל מהפרעות קשב וריכוז.
מבחן MOXO
תיאור המבחן – מבחן מוקסו (MOXO) הינו כלי עזר מדעי שפותח בארץ לאבחון והערכה טיפולית של הפרעות קשב וריכוז.
זהו מבחן ממוחשב חדשני. המדידה נעשית תחת מצבים שונים, המדמים סביבת חיים יומיומית של המטופל ומשולבים בהם מסיחים שמיעתיים, חזותיים ומשולבים.
בסיום המבדק מקבל הנבדק פרופיל קשב אישי מדויק, המורכב מארבעת המדדים הקשבים בהשוואה לנורמה של קבוצת גילו ומגדרו.
במבדק זה ביצוע הנבדק מתקבלים בצורה מדידה אובייקטיבית וללא צורך בתיווך.
הבדיקה נעשית בסביבות מסיחים שונות. תחת מסיחים חזותיים (ויזואליים), מסיחים שמיעתיים (אודיטוריים) ומשולבים, המדמים סביבות שונות.
במהלך המבחן נבדקים 44 מרכיבים קשבים שונים של הנבדק:
- קשב – משקף את יכולת הנבדק לזהות גירוי מטרה באופן נכון ולהגיב עפ"י דרישות המטלה.
- תזמון – משקף את היכולת להגיב בצורה נכונה בזמן המוקצב עבור המטלה.
- אימפולסיביות – תגובה נחפזת המתבצעת לפני חשיבה והערכה מלאה של המצב ע"י האדם.
- היפראקטיביות – קושי בוויסות יעיל של תגובות והימנעות מפעולות בלתי הכרחיות נלוות.
מטרת המבחן – ליצור פרופיל קשב מקיף ואובייקטיבי של הנבדק. הפרופיל מציג שני מדדים מרכזיים:
11) האם יש תפקוד לקויי באחד ממדדי הקשב והריכוז ואם כן, באיזה ערך.
2) מהי מידת החומרה של ליקוי הקשב והריכוז.
משך המבחן – מבדק קצר, האורך בין רבע שעה בילדים (מגיל 7 ) ל-18 דקות במבוגרים.
יתרונות – אחוזי הדיוק של המבחן עומדים כל כ-.90%, פותח ע"י נוירולוג ילדים ישראלי ופסיכיאטר ילדים ומבוגרים מהולנד.
נחשב ופשוט וידידותי. משך המבחן קצר. תוצאותיו מתקבלות בערכים מדידים המאפשרים מעקב אחרי התערבויות (טיפולים שונים) ובדיקת האפקטיביות הטיפולית.
המבחן הוא אפליקציה אינטרנטית, פשוטה להרצה וניתנת לשימוש בכל מחשב ביתי עם חיבור אינטרנטי (בקליניקות מורשות בלבד). המבדק קל לפיענוח בעל ממשק תוצאות קריא פשוטט ומובן. המבחן מדמה את המסיחים המצויים בחיי היומיום של הנבדק.
מגבלות – המבחן קיבל תיקוף מדעי במחקר בינלאומי שנערך על 547 ילדים בלבד.
ממצאי האבחון אינם עומדים ברשות עצמם אלא מהווה כלי עזר לנוירולוג או לפסיכיאטר.
מבחן BRC
תיאור המבחן – BRC הינו אבחון נוירו – פסיכולוגי ממוחשב, המסייע בידי איש המקצוע
(נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג ואנשי טיפול נוספים) להבין את קשייו של המטופל,
להגיע לאבחנה מדויקת של מצבו ובעיקר להתאים לו תוכנית טיפול.
המבחן נעשה מול מחשב עם מסך מגע, את המבחן הנבחן מבצע באופן עצמאי ובנוכחות של פסיכולוג המלווה את הנבדק, מסייעת ומתווכת במידת הצורך. לפני תחילתו של המבדק יש תרגול שמטרתו לבדוק אם הבין את המשימה. לאחר השלמת אבחון BRC , מועברים נתוני הנבדק לאתר הניתוח המרכזי באוסטרליה לצורך השוואה לנורמות
ומוחזרים למרכז לפענוח ע"י אנשי הצוות המוסמכים שלנו.
מבחן ה-BRCC בודק תפקודי קשב שונים:
* קשב מתמשך – היכולת לשמור על קשב לאורך זמן מבלי לרדת ברמת הביצוע. ילדים
המתקשים בתחום זה עשויים להתחיל "לחלום" תוך כדי קריאת ספר, להרגיש חוסר שקט
ורצון לזוז ולפטפט בזמן הקשבה בכיתה.
* קשב סלקטיבי – היכולת למקד את הקשב רק במטלה מסוימת, ולהתעלם מגירויים
שמסביב שאינם קשורים למטלה בה אנו עוסקים כרגע. בעיה בתחום זה תתבטא בקושי
להקשיב למורה בזמן שהילדים לידי מדברים על נושאים אחרים.
* פיצול קשב – היכולת להפנות תשומת לב ולקחת בחשבון יותר מנושא אחד בו זמנית.
כאשר פיצול הקשב אינו טוב לא נוכל גם לראות טלוויזיה וגם לענות על שאלות.
* תפקודים הניהוליים – התפקודים הניהוליים אחראים ליכולות חשובות מאד כמו תכנון,
ארגון, למידה מטעויות, הסתגלות למצבים משתנים ועוד. קושי בתפקודים הניהוליים יכול
להפריע בלמידה ובפתרון של בעיות, בארגון ומילוי מטלות.
מטרת המבחן – לסייע בידי רופאים, פסיכולוגים ואנשי טיפול נוספים, להבין את קשייו של המטופל, להגיע לאבחנה מדויקת של מצבו ובעיקר להתאים לא תוכנית טיפול מכוונת לצרכיו האישיים באופן מיוחד.
משך המבחן – כ-50 דקות.
יתרונות – עבר תיקוף עבור האוכלוסייה הישראלית.
מאפשר בדיקה של קשיי הנבדק גם ביחס לנורמה של בני גילו וגם ביחס לעצמו.
מספק מידע גם על תפקודים קוגניטיביים חשובים נוספים (בנוסף לתפקודי הקשב): זיכרון שמיעתי וחזותי, ארגון ותכנון, שפה ומוטוריקה.
מגבלות – משך המבדק – ארוך. נוכחות של פסיכולוג המלווה את המבדק לא תמיד נוח לנבדק. זמינות התוצאות – התוצאות נשלחות לאוסטרליה להשוואת נורמות ורק אח"כ חוזרים לרופא להמשך פענוח. מתאים לאנשים עם מיומנויות קריאה בלבד.
לסיכום, יש להבחין בין אבחון המיועד לאימות המצאות הפרעות קשב וריכוז לאבחון דידקטי. האבחון הדידקטי מיועד לאבחן יכולות למידה וניהול. אין זה הכרחי שאדם בעל לקות למידה יהיה בעל הפרעת קשב וריכוז והפוך. לכן, מומלץ לעשות בדיקה מקיפה הכוללת אנשי מקצוע, רופאים וגם מבדק ממוחשב. כל אלו – יתנו תמונה ממוקדת לנבדק המאפשרת טיפול ממוקד ויעיל.
אין מאמר זה מיועד להמליץ על בדיקה זו או אחרת, אלא, לפרוס את כל המבדקים הנפוצים כיום.
אנו, צוות תשתית אישית להצלחה ממליצים לערוך בדיקות רפואיות לפני שניגשים לאבחון ולטיפול בהפרעות קשב וריכוז על מנת לשלול לקות ראיה, לקות שמיעה, חוסר בברזל בדם, רגישותת חושית ובעיות קואורדינציה. זאת, על מנת לשלול בעיה רפואית שאינה נוירולוגית.
את/אתה מאובחנים? לא יודעים לאן ממשיכים? מה עושים? האם יש תרופה אשר יכולה להקל על הלקות?
כן! ניתן להקל עם כדורים, מידע נוסף על התרופות ניתן לקרוא במאמר על תרופות להפרעות קשב וריכוז באתר זה, אך אלו לא מרפאים את הלקות אלא מקלים בלבד.
ניתן לסגל דפוסי התנהלות אישית אשר מקלה מאוד על חיי הלוקים בקשב וריכוז ע"י אימון אישי מכוון קשב וריכוז.
רוצה לדעת עוד?
זו לא בושה לבקש עזרה, בואו לחוות את יופיו וריחו של "הפרח" שה"פיל" מסתתר אחריו.