הורות "ללקות"
תפקידם של הורים לילדים עם לקות קשב וריכוז הוא בעיקר להגן על הילדים ולחנך אותם, ממש כמו עם ילדים ללא הלקות, אך עם דגשים המותאמים ללקות.
להורות לילדים עם לקות קשב וריכוז, על ההורים להיות יותר קשובים, סבלניים וסובלניים. בהורות לילד עם לקות קשב וריכוז נקודות ההתערבות של ההורים רבות יותר:
- ילד, הורה ומוסד חינוכי – במשולש זה, על ההורה להיות סנגורו של הילד ולגשר בין יכולותיו לבין דרישות המוסד החינוכי. היה ולילד יש התאמות שנתנו לו בהתאם לתוצאות האבחון הדידקטי והפסיכו דידקטי, על ההורה לעמוד על כך שהמוסד החינוכי אכן יאפשר לו לקבל את ההתאמות .
התוצאות, לא תאחרנה לבוא. הילד יעלה את הציונים במבחנים, ההורים יעצימו את הישגיו ובכך יאפשרו לילד לראות את הצלחותיו (הילד יכנס למעגל ההצלחות), דבר שיעודד אותוו להשקיע ולהצליח גם בעתיד.
בל נשכח כי ילד עם לקות קשב וריכוז רואה ומעצים את כישלונותיו בעיקר. הוא באופן טבעי חושב מחשבות שליליות אוטומטיות וקשה לו לראות את ההצלחות. לכן, תפקידו של ההורהה לשקף את ההצלחות – גם אם הן מינוריות.
הסינגור על הילד אינו מיועד לצאת חוצץ על המוסד החינוכי, אלא לבנות משולש של הבנה על מנת לקדם את הילד ולמנף אותו. - בבית/במשפחה – גם כאן תפקידו של ההורה לשקף לילד את הצלחותיו גם אם הן קטנות/מינוריות. יש להעצימן הן בפניו והן בפני שאר בני המשפחה כדי שהילד וגם שאר בני המשפחה יראו ויכירו בהצלחות הילד.
חשיבות שיקוף ההצלחות לילד באה באמור על מנת לצמצם את המחשבות השליליות האוטומטיות הפוקדות באופן תמידי את הילד.
על ההורים להעצים את הילד אל מול אחיו כדי שגם הם יראו את החיובי בו. בדרך כלל, האחים נוטים לראות את השלילי בילד וזה, ללא העצמה – הופך להיות השעיר לעזאזל שלל המשפחה או "הכבשה השחורה". קשה מאוד לאחים החווים מכות, קללות, הצקות תכופות למצוא את החיובי באח/ות הלוקה בהפרעת קשב וריכוז. גם ההשוואה המתמדת הן מצד המשפחה והן מצד הסביבה – מקהה את עיניהם ומקשה עליהם לראות או לחוות חוויות חיוביות עם האח/ות לקויי הקשב והריכוז.
- הבעת רגשות – ילדים הלוקים בקשב וריכוז, יתקשו להביע רגשות או להבין רגשות על פי שפת גוף או מבע פנים. לכן, רצוי לשקף את הרגשות בפניו במלל, אך בזהירות – ביחוד ברגשות השליליות או בתחושות הלא נעימות. מומלץ מיד לאחר שיקוף רגש או תחושה לא נעימה, להסביר לו כיצד עליו כן לנהוג – כדי לא לפגוע. כמו כן – רצוי לשקף לילד הבעותת פנים. למשל: כאשר מביעים כעס – להביע זאת במילים אך גם להסב את ליבו למבע הפנים באותו רגע. כך גם כאשר מביעים שמחה, התפעלות או פליאה.
הרבו להביע את רגשותיכם כלפי הילד ולשקף לו אותם. בקשו זאת גם משאר האחים במשפחה.
- הצבת גבולות ומסגרות – כחלק מהחינוך שאנו מעניקים לילדנו אנו נוהגים להציב גבולות. אך על מנת שילד לא יפרוץ את הגבול שהצבנו, עלינו להשגיח שאכן הגבול לא יפרץ. האם באמת אפשר לעמוד בכך ולהשגיח על הילד שלא יחצה כל גבול שהצבנו?
לשם כך – יש מסגרות. אלו נועדו להציב כללים על סמך אמון בין הילד להורה. כללים שהוגשו בהבנה בין הצדדים. דוגמה למסגרת יכולה להיות נושא העישון. ההורים יכולים לבקשש מהילד שלא לעשן, תוך שימת דגש על הנזקים שגורם העישון. מאחר ואין הם יכולים לפקח על מעשיו של הילד לאורך כל היממה, הגבלה זו תוגדר כמסגרת. הילד לא יעשן רק מתוך הבנה, התחשבות ולקיחת החלטה. ההורים יכולים רק לכוון, להסביר את הנזקים ולהביע את יחסם הרגשי לנושא.
לאור האמור מעלה – ברור כי כמות המסגרות בחיי הילד יהיו רבות יותר מהגבולות שנציב בפניו. הצבת גבולות ומסגרות נכונות לכל הילדים ולילדים עם לקות קשב וריכוז אף חשובותת ונכונות יותר.
בכל מקרה, אין להציב גבולות ו/או מסגרות ללא שיחה מקדימה עם הילד וקבלת החלטה משותפת לקיימן. ההחלטה צריכה להילקח מתוך הבנת הבקשה על כל משמעויות שלה.
לסיכום, תפקידנו כהורים לילדים – לשמור, לעזור, לסנגר ולתמוך בילדנו אך גם– להציב גבולות ומסגרות, לשמור על מארג יחסים טובים ובריאים בין בני המשפחה. ובכדי שנצליח במשימה – עלינו לשמור על תקשורת טובה ולהביע בעיקר רגשות.
המלאכה אינה פשוטה, אינה קלה ואינה נרכשת או נלמדת בבתי ספר או אוניברסיטאות.
להורים לילדים עם לקות כל שהיא ובעיקר לילדים עם לקות קשב וריכוז – המלאכה אף קשה יותר ודורשת מאמצים גדולים יותר ובעיקר עקביות.
כיום, ניתן לקבל כלים ישימים ויעילים לתפקד כהורים מכילים לחינוך ילדים עם לקויות קשב וריכוז, כלים המתאימים גם להורים לילדים רגילים, או בפשטות – כלים פרקטיים לחינוך ולהורות,, זאת בסדנאות להורות – ע"י אימון אישית/קבוצתי.
זכרו, להיות הורה זו זכות גדולה וכשההשקעה נכונה – היא מחזירה עצמה ויותר בטווח הרחוק – בהנאה, נחת והמשך הדורות.