אימון ילדים ונוער
הילד, הוא הדבר הכי חשוב להוריו ואלו שואפים להעניק לו חום, אהבה, וסביבה נוחה לגדול בה. אך לא תמיד הדברים מסתדרים על פי רצוננו ואנו עדים לגידול משמעותי בכמות הילדים המאובחנים כלוקי הפרעות קשב וריכוז. זה לא שבעבר לא היו ילדים לוקי קשב וריכוז, אלא שלא היתה מודעות לאבחון ואותם ילדים שלא אובחנו גדלו תחת סטיגמה של ילדים מופרעים, בעייתיים – כאלה שהם ללא תקנה, או מאידך – ילדים מופנמים מאוד החיים כאילו בעולם משלהם ומנותקים מהסביבה, כאילו חיים בבועה.
למעשה, דורות אלו, היו דורות הילדים המבוזבזים. אם היו מאבחנים אותם ונותנים להם את ההכוונה הנכונה, את התנאים המתאימים, באמת, למצבם – היו מתגלים ילדים נפלאים, רגישים ויצירתיים מאוד המהווים נקודת אור במשפחה ולהורים היתה תחושה של קבלת מתנה שהיתה מחליפה את תחושת התסכול – חרף כל הקשיים שבגידול ילד עם לקות קשב וריכוז.
ברור שכאשר נולד ילד עם הפרעות קשר וריכוז – יש לחפש את המקור אצל ההורים. שהרי לקות קשב וריכוז הינה תורשתית מאחד ההורים או משניהם.
נשאלת השאלה האם הילד לא יכול לגדול ולסגור פערים התנהגותיים? להתנהג כמצופה ממנו? התשובה לכך היא – כן, במהלך השנים רוב לוקי הקשב והריכוז מסגלים דפוסי התנהגות מקובלים בחברה ומוצאים דרכים כיצד לעקוף את דפוסי החיים של לוקי ההפרעות, ביחוד את האימפולסיביות. לעומת זאת, ללא טיפול – תופעות כמו – דחיינות, פרצי כעס, קושי בהתארגנות וניהול זמן, מחשבות שליליות אוטומטיות, מסיחי דעת, זכרון עבודה (לטווח הקצר) ירוד והקושי להתרכז לאורך זמן – ימשיכו ללוות את הילד לנערותו ולבגרותו. בדבר פוגע כמובן בתפקוד היומיומי של הילד בכל שנותיו, בכל תחומי חייו בהשתלבות חברתית, בלמידה, בדחיית סיפוקים, ועוד.
האם כל ילד צריך לעבור אבחון ?
בוודאי שלא. רצוי לאבחן רק ילדים שיש להם לפחות 2 תסמינים.
תסמיני הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים:
א. גיל שנה עד 3
הערה – לא ניתן לאבחן בגיל הרך.
- התסמינים מחריפים עם העלייה בציפיות הסביבה.
- בדרך כלל דפוסי ההתנהגות – אימפולסיביות וחוסר מנוחה (הילד לא יושב רגע בשקט).
קשיים התנהגותיים אחרים:
- מצבי רוח לא יציבים.
- בעיות בשינה ואכילה.
- סקרנות קיצונית.
- תגובות קיצוניות לגירויים.
- שיבושים בקשר הורים-ילד.
- הילדים נתפסים כאילו בוחרים להיות לא ממושמעים.
ב. גיל הגן 3 – 5
- התנהגות מושכת תשומת לב.
קשיים המתעוררים בבית, בגן ובמפגשים עם ילדים אחרים:
- מילוי הוראות.
- התמדה במשימות.
- חוסר בשלות.
- סף תסכול נמוך.
- התקפי זעם.
- התנהגות תוקפנית והרסנית. (כמו נשיכות, יריקות שריטוט ומכות)
- חוסר ציות.
- רעשנות.
- דחייה חברתית.
- חוסר לקיחת אחריות על מעשיהם והטלת אשמה על האחרים.
ג. בית ספר יסודי:
קשיים בבית הספר ובמשפחה:
- בהתחלת משימות, התמדה והשלמת המשימות.
- בציות לכללים.
- בהתארגנות ובתפקוד עצמאי.
- בהמתנה לתור והשהיית תגובות.
- בקשרים חברתיים.
- בכתיבה.
- בקשב לאורך זמן.
- חוסר ארגון.
- סף תסכול נמוך ו התפרצויות כעס.
- פעלתנות וקולות קיצוניים.
- הפרעות.
- בעיות אכילה ושינה.
- חוסר לקיחת אחריות על מעשיהם והטלת אשמה על האחרים.
בעזרת אימון, ניתן לגרום לילד לסגל דפוסי התנהגות חדשים, לתעל כעסים, לציית להוראות, ולהקטין מאוד את התופעות המצוינות מעלה.
מאחר ומדובר בילדים – הדבר היקר ביותר לנו, יש לבחור את האימון הנכון. כזה שיכיל אותם, יבין אותם, יעניין אותם, ויעצים אותם. אימון זה יכול להיות רק אצל מאמן מומחה לאימון ילדים.